בין בתי מדרש להיפופוטמים: הסודות של העיר הכי קוסמופוליטית בגליל - "בית חג הנילוס" בציפורי

Nir Topper
2 במאי
זמן קריאה 2 דקות

ציפורי הייתה עיר מרכזית בגליל התחתון בתקופות הרומית והביזנטית, מהמאה ה-1 ועד המאה ה-7 לספירה. ראשית היישוב במקום מיוחסת לתקופת הברזל (המאה ה-10 לפנה"ס), והוא המשיך להתפתח לאורך התקופה ההלניסטית עד שהפך לאחת הערים החשובות באזור. בסוף המאה ה-2 ובתחילת המאה ה-3, תחת הנהגתו של רבי יהודה הנשיא, ציפורי שימשה כמרכז רוחני יהודי משמעותי שבו, על פי המסורת, הושלמה עריכת המשנה, וזאת לצד היותה פוליס הלניסטית-רומית מפוארת. השילוב בין בתי מדרש לבין תיאטרון רומי, רחובות עמודים ומבני ציבור פגאניים לצד בתי כנסת, יצר פסיפס תרבותי עשיר ומגוון שהפך אותה לאחת הערים הייחודיות במרחב.

אחד המבנים המרתקים והמסקרנים ביותר שנמצאו בציפורי הוא "בית חג הנילוס", מבנה ציבורי רחב ממדים מהתקופה הביזנטית, המפורסם ברצפות הפסיפס המרהיבות שהתגלו בו, המתוארכות למאה ה-5 לספירה. הפסיפס המרכזי מתאר את חגיגות עליית מפלס מי הנילוס במצרים — אירוע שהיה קריטי לכלכלת האימפריה הרומית ואגן הים התיכון. בתיאור האמנותי מופיעה דמותו של אל הנילוס שוכבת על גבי היפופוטם כשהמים זורמים מפיו, לצד דמות המטפסת על הנילומטר — עמוד מדידה — כדי לסמן את מפלס השפע של 17 אמות, ובסמוך מיוצגת העיר אלכסנדריה באמצעות שער עיר נושא את שמה בכתובת יוונית ולצדו מגדל הפארוס, המגדלור המפורסם.

הבחירה לעטר מבנה ציבורי גלילי בתיאורים של פסטיבל מצרי רחוק מעידה, ככל הנראה, על הזיקה התרבותית העמוקה של תושבי ציפורי למרחב הים-תיכוני. עבור קהילת העיר, הנילוס לא היה רק נהר, אלא ככל הנראה סמל מוכר לשפע, לפריון ולקוסמופוליטיות. בחדריו הרבים של המבנה נמצאו פסיפסים מרהיבים עם דגמים גיאומטריים ועיטורים פיגורטיביים, כל חדר בעיצוב שונה — עובדה שהעלתה את סקרנות החוקרים בניסיון להבין את ייעודו של המבנה כולו. רמת הביצוע של הפסיפסים, הכוללת שימוש בטסרות צפופות (אבני פסיפס זעירות) בשמונה-עשר גוונים שונים, הופכת את המבנה לאחד המתחמים הפסיפסיים המרשימים ביותר מהתקופה הביזנטית שהשתמרו בישראל.

בין הפרשנויות של חוקרים שחפרו במקום; זיהוי המבנה כבזיליקה מוניציפלית על בסיס גודלו, מיקומו המרכזי ליד הקארדו, כתובת ההקדשה בכניסה והיעדר סימני מגורים, חוקרים אחרים הציעו שייעודו היה טקסי — מבנה לחגיגות מים, בהסתמך על תעלות הניקוז שנמצאו ברצפתו. עוד פרשנויות שהועלו: מרכז מסחרי, בית משפט, אזור תענוגות.

הפרשנות האהובה עלי, לא בהכרח כי היא הנכונה אלא כי הסיפורית והחמודה מכולן לדעתי, היא כי המבנה היה אולם תצוגה, חנות של אמני פסיפס, והרצפות השונות היו הקטלוג. לפי פרשנות זו אדם יכול היה להגיע אל העיר המרכזית ציפורי, להיכנס אל אולמות התצוגה ולהתרשם מאפשרויות הפסיפס שיכול היה להזמין לביתו או למבנה ציבור של קהילתו, באשר היא. מה דעתכם? אילו עוד אפשרויות קיימות לפענוח משמעות הוילה “בית חג הנילוס”?

תמונות של פסיפס חגיגות חג הנילוס -