קצר - מושג אחד ליום. והפעם: האימפריה העותמאנית

Nir Topper
לפני 3 ימים
זמן קריאה 2 דקות

האימפריה העותמאנית, ששמה נגזר משמו של מייסד השושלת עות'מאן הראשון (Osman I) – מנהיג נסיכות טורקית באנטוליה בסוף המאה ה-13 – שלטה בארץ ישראל במשך 401 שנה, בין השנים 1516 ל-1917. האימפריה הטביעה חותם עמוק על המרחב הגיאופוליטי, המשפטי והחברתי שבו אנו חיים, ובשיאה השתרעה ממרכזה באיסטנבול על פני שלוש יבשות: אסיה, אירופה ואפריקה. שני סולטאנים הותירו סימני היכר אדריכליים בולטים במיוחד בנוף הארץ: סולימאן המפואר, שבנה את חומות העיר העתיקה בירושלים בין השנים 1537–1541, והסולטאן עבדול חמיד השני. לקראת חגיגות יובל הכסף (25 שנה) לשלטונו, יזם עבדול חמיד השני בשנת 1900 את בניית למעלה ממאה מגדלי שעון ברחבי האימפריה. שבעה מגדלים כאלו נבנו בשטח ארץ ישראל – ביפו, בעכו, בצפת, בחיפה, בנצרת, בשכם ובירושלים – אך מגדל ירושלים נהרס בידי הבריטים בשנת 1922, ושישה מהם ניצבים על תלם עד ימינו.

מעבר לאבן ולמלט, המורשת העותמאנית נוכחת בחיינו עד היום דרך המערכות המנהליות והמשפטיות של מדינת ישראל. מושגים יומיומיים כמו "טאבו" (רישום מקרקעין), הנגזר מחוק הקרקעות העות'מאני, או ה"סטטוס קוו" המסדיר את היחסים בין העדות הנוצריות במקומות הקדושים המשותפים – ושהורחב עם הזמן גם לאתרים קדושים נוספים – הם ירושה ישירה של החקיקה והצווים הסולטאניים. האימפריה אמנם קרסה בסוף מלחמת העולם הראשונה ופינתה את מקומה למנדט הבריטי, אך המבנה החברתי שהותירה אחריה – ובמיוחד שיטת ה"מילת" שהעניקה אוטונומיה דתית לקהילות השונות – המשיך להשפיע על עיצוב יחסי הדת והמדינה ועל המבנה המגזרי של החברה בישראל המודרנית, למעשה בפועל עד ימינו אנו.

תמונה 1 - סמל האימפריה העות'מאנית (מעל הכניסה לבית החולים העירוני העות'מאני בירושלים). מקור: User:Ranbar, CC BY-SA 3.0 <https://creativecommons.org/licenses/by-sa/3.0>, via Wikimedia Commons

תמונה 2 - מפת האימפריה העותמאנית בשיא גדולתה הגיאוגרפית, בשנת 1683. מקור: רוליג, CC BY-SA 3.0 <https://creativecommons.org/licenses/by-sa/3.0>, via Wikimedia Commons