top of page
חיפוש

קצר - מושג אחד ליום. והפעם: קו הגבול בין ישראל ולבנון.

  • תמונת הסופר/ת: Nir Topper
    Nir Topper
  • לפני יומיים (2)
  • זמן קריאה 3 דקות

קו הגבול בין ישראל ולבנון, כפי שאנחנו מכירים אותו כיום, הוא אינו תוצאה של הסכמות בין שתי המדינות הריבוניות, אלא ירושה של הסדרים אימפריאליים שנוצרו לאחר קריסת האימפריה העות'מאנית בתחילת המאה ה-20. ראשיתו של התהליך בוועידת סן רמו בשנת 1920, שם חילקו המעצמות המנצחות של מלחמת העולם הראשונה את אזורי ההשפעה במזרח התיכון; בריטניה קיבלה את המנדט על ארץ ישראל (משני עברי הירדן) ועל עיראק, בעוד צרפת קיבלה את המנדט על שטחי סוריה ולבנון. הצורך בסימון גבול מדויק בשטח שבין שני אזורי השליטה הללו הוביל לחתימת הסכם "פולה-ניוקומב" בשנת 1923, שנקרא על שם הקצינים שעמדו בראש ועדת הגבולות המשותפת: לוטננט קולונל סטיוארט ניוקומב הבריטי ולוטננט קולונל מוריס פולה הצרפתי. עבודתם לא הייתה טכנית בלבד; היא הושפעה ממאבקי כוח על שליטה במשאבי מים ומהתעקשותה של התנועה הציונית לכלול בתוך שטח המנדט הבריטי יישובים יהודיים צפוניים כמו מטולה ותל חי, וכן את מקורות הירדן. בשל כך, הגבול נדחק צפונה מעבר למה שתוכנן בתחילה, ויצר את מה שמכונה "אצבע הגליל".


חשיבותו של קו זה התעצמה עם סיום מלחמת העצמאות. בשנת 1949, במסגרת הסכם שביתת הנשק שנחתם בראש הנקרה, הסכימו ישראל ולבנון כי קו שביתת הנשק יעבור בדיוק לאורך הגבול הבינלאומי משנת 1923. צעד זה הפך את הגבול המנדטורי הישן לדבר שהכי קרוב לקו גבול רשמי המוכר על ידי שתי המדינות הריבוניות, למרות שלמעשה זהו רק קו הפסקת אש המוסכם על שני הצדדים. בשנת 2000, לאחר נסיגת צה"ל מרצועת הביטחון בלבנון, שרטט האו"ם את "הקו הכחול" ואישר כי ישראל אכן נסוגה מאחורי תוואי הגבול, מה שנתן לאותו קו משנת 1923 חיזוק בהכרה הבינלאומית כגבול בפועל בין שתי המדינות. ההכרה הזאת הותירה עדיין מחלוקת בנוגע ל"חוות שבעא", אך מחלוקת זו נוגעת לשטח שהאו"ם וישראל רואים כחלק מרמת הגולן הסורית הכבושה, למרות שחזבאללה מתעקש להפוך אותה לסכסוך ישראלי-לבנוני. לאחר הסכם הגבול הימי שנחתם בין ישראל ללבנון בשנת 2022, צומצמה המחלוקת הגבולית בין שתי המדינות באופן משמעותי. על הגבול היבשתי נותרו מספר נקודות חיכוך מצומצמות, אך אלה קטנות בהיקפן עד כי לכשיגיע הרגע ששני הצדדים ירצו לחתום על הסכם שלום ביניהם — קו הגבול לא צפוי להוות חסם או מכשול.

--

---

----


👈הצטרפו לאחד הערוצים (השקטים) שלי, קבלו עדכון כשעולה מאמר חדש:

👈תוכן עשיר ומגוון זמין עבורכןם אצלי בבלוג; היסטוריה, חברה ותרבות בישראל:


תמונה 1 - המזרח התיכון על פי המפה המקורית של הסכם סייקס–פיקו (1916). הקו שנמתח בין כירכוכ במזרח לעכו במערב חילק את השטחים העות'מאניים לאזור השפעה בריטי מדרום לקו ואזור השפעה צרפתי מצפונו. בתוך תחומי ההשפעה האלו סומנו אזורים בהם יוכלו בריטניה (אדום) וצרפת (כחול) לבסס את שליטתן המלאה. השטח בצהוב, ליבה של מה שלימים נודע כפלשתינה-א"י נועד להיות תחת חסות משותפת של מעצמות ההסכמה. מקור: Royal Geographical Society (Map), Mark Sykes & François Georges-Picot (Annotations), Public domain, via Wikimedia Commons


תמונה 2 - גבולו הצפוני של הגליל העליון בשתי נקודות זמן: 1916-הסכם סייקס–פיקו, 1923-הסכם ניוקומב-פולה. הסכם סייקס–פיקו (קו ירוק) ייעד את שטח ההתיישבות היהודית המתחדשת בצפון הגליל העליון וחלק ניכר מהגליל התחתון להיות תחת שליטה צרפתית. בפועל, לאחר שהכוחות הבריטים נסוגו מהאזור ב-1919, הצרפתים לא קיימו בו נוכחות צבאית מתמדת, הלאומנים הסורים שאפו לספחו לממלכה הערבית של סוריה ושבטים מקומיים גם הם בחשו בקדירה, היה לשטח הפקר ומריבה עד לסימונו הסופי של הגבול – הסכם ניוקומב-פולה (הקו הכחול) והוא התוואי שנודע לימים כגבול הבין-לאומי בין ישראל, סוריה ולבנון. מקור: Costello, CC BY-SA 3.0 <http://creativecommons.org/licenses/by-sa/3.0/>, via Wikimedia Commons


תמונה 3 - גיליון 1 בהסכם פולה ניוקומב. מקור: Paulet–Newcombe Agreement, Public domain, via Wikimedia Commons


תמונה 4 - גיליון 2 - הסכם פולה-ניוקומב. מקור: Paulet–Newcombe Agreement, Public domain, via Wikimedia Commons


תמונה 5 - גיליון 3 - הסכם פולה-ניוקוחב. מקור: Paulet–Newcombe Agreement, Public domain, via Wikimedia Commons


תגובות

Comments
שיתוף המחשבות שלךהתגובה הראשונה יכולה להיות שלך.
bottom of page